#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צח. ת""ר אני כהן וחבירי כהן נאמן להאכילו בתרומה^ ור' יהודה אומר אינו נאמן. ונראה שר""י חייש לגומלין ורבנן אינן חוששים, והתנן החמרין שנכנסו לעיר חכמים אומרים שאינו נאמן על של חבירו ור""י אמר נאמן? "	"רב תירץ שמוחלפת השיטה. אביי תירץ שלר' יהודה נאמן שבדמאי הקילו שרוב עמי הארץ מעשרים. רבא תירץ שלר' יהודה בדמאי הקילו ולרבנן הכא כשכלי אומנותו בידו. רש""י פירש של החמר וכאן ודאי יש לחשוש לגומלין שהוא יעיד על חבירו בכרך אחר. והתוס' (ד""ה בשכלי) הביאו את פירוש ר""ח שזה שאומר עליו שהוא כהן יש בידו כלים שמשתמשים בהם בטהרה ודומה שהוא כהן ולכך האמינוהו חכמים. ואיבעית אימא שר""י ורבנן במעלין מתרומה ליוחסין קמיפלגי וכתבו התוס' (ד""ה ואיבעית) שלא אתא לשנויי אלא קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה אבל דרבנן אדרבנן לעולם צריך לתרץ בשכלי אומנותו בידו <sup>כה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כה.  כתב הרשב""א שר' יהודה דפליג, לא חוששים לגומלין, או משום או דס""ל שאפילו בכלי אומנותו בידו דבדמאי הקילו.</span>"	כתובות כד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צט. אני כהן וחבירי כהן, האם נאמן להשיאו אשה, ולהשיא את בתו לכהן ומדוע? 	"אינו נאמן להשיאו אשה. רש""י פירש משום חשש ממזרות ונתינות. ור""ת (בתוד""ה אבל) כתב דלהכי ליכא למיחש אלא שאינו נאמן להכשיר בתו לכהן בלא בדיקה אחריו אף שישא אשה שבדוקה מארבע אמהות. וכתבו התוס' דכולה הך שמעתין שמצריכה בדיקה להשיא את בתו לכהן אתיא כר""מ, דרבנן פליגי עליה וס""ל דכל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות וא""צ אפילו ע""א. א""נ אפילו כרבנן וביצא עליו ערער."	כתובות כד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ק. הקדר שהניח קדירותיו וירד לשתות באיזה אופן 1) כל קדרותיו טמאות 2) כל קדרותיו טהורות 3) הפנימיות טהורות והחיצוניות טמאות? 	"1) כשכלי אומנותו בידו מפני שיד הכל ממשמשת בהן.<br>2) כשאין כלי אומנותו בידו.<br>3) דסמיכי לרה""ר ובגדי העוברים נכנסים לאוירם ובגדי ע""ה טמאים."	כתובות כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קא. האם מעלין ליוחסין ומדוע, כשכתוב בשטר 1) אני פלוני כהן חתמתי עד 2) אני פלוני כהן לויתי מנה מפלוני וחתומים עדים 3) כנ""ל וכשהוחזקו שני לווים בעיר באותו השם?"	"1) אין מעלין שאין מי שמעיד עליו.<br>2) מח' רב הונא ורב חסדא האם על מנה שבשטר הם מעידים או אכולה מילתא.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה אמנה) שבמקום שהוחזקו שני לווים באותו השם ודאי אכולא מילתא מעידים כי אז הם צריכים לידע אם בן כהן הוא, ושם בודאי מעלין משטרות ליוחסין."	כתובות כד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. מדוע הספק אם מעלין מנשיאות כפים ליוחסין אינה תלויה במח' אם מעלים מתרומה ליוחסין?	שאף אם מעלים מתרומה ליוחסין שתרומה עון מיתה אבל יתכן שלא יעלו מנשיאות כפים שהיא רק איסור עשה. ואף אם אין מעלין מתרומה ליוחסין יתכן ויעלו מנשיאות כפים ליוחסין שתרומה נאכלת בצנעא אבל נשיאות כפים דבפרהסיא אי לאו כהן הוא כולי האי לא מחציף איניש נפשיה.	כתובות כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קג. למ""ד שמעלין מתרומה ליוחסין מדוע לא חשש נחמיה שיעלו את הכהנים הפסולים ליוחסין?&nbsp;"	"שאני הכא דריע חזקייהו. פרש""י שהכל רואים שאר כהנים אוכלים קדשי מזבח ואלו אין אוכלין. ור""ת (בתוד""ה שאני) פירש שהיו מייחסים אותם אחר בני ברזילי שהיה ישראל ועוד שלא מצאו כתב יחוסם והיכא דאיתרע חזקה אין מעלין לכ""ע. ואיבעית אימא שאכלו רק תרומה דרבנן ולא תרומה דאורייתא, ומעלים ליוחסין רק מתרומה דאורייתא ולא מתרומה דרבנן."	כתובות כד: - כה. ותוס'		
